בין המצרים ותשעה באב: המשמעות, המנהגים ומה ההבדל בין התקופות

בעיצומו של הקיץ, כשרוב הישראלים עסוקים בחופשות ובחופי הים, הלוח העברי מציין תקופה של אבל וזיכרון. שלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, המכונים בין המצרים, מוקדשים לזכר חורבן בית המקדש והצרות שפקדו את עם ישראל לאורך הדורות. גם מי שאינו שומר מצוות פוגש את התקופה הזו, למשל כשמגלה שאין חתונות בימים מסוימים או כשבתי הקפה סגורים בערב תשעה באב. במדריך הזה נסביר את מקורות התקופה, את שלביה השונים ואת המנהגים המרכזיים שלה.

מקור התקופה

לפי המסורת, בשבעה עשר בתמוז אירעו כמה אסונות היסטוריים, והבולט שבהם הוא הבקעת חומות ירושלים על ידי הרומאים, שלושה שבועות לפני חורבן הבית השני. תשעה באב, שבו נחרבו לפי המסורת גם הבית הראשון וגם השני, הוא שיא התקופה ונחשב ליום העצוב ביותר בלוח השנה היהודי.

חז״ל קשרו את תשעה באב גם לאירועים נוספים, ובראשם חטא המרגלים במדבר, שבעקבותיו נגזר על דור יוצאי מצרים שלא ייכנס לארץ. במהלך הדורות התווספו לתאריך הזה אסונות נוספים, ולכן הוא הפך ליום של זיכרון כללי לצרות העם.

הכינוי בין המצרים לקוח מפסוק במגילת איכה, המתאר את רודפי ישראל שהשיגו אותם בין המצרים, כלומר במקום צר שאין ממנו מוצא. הכינוי משקף את תחושת המצוקה וההתכנסות שמאפיינת את הימים האלה.

שלושה שלבים של אבל

המנהגים בתקופה מתחזקים בהדרגה, ואפשר לחלק אותם לשלושה שלבים. השלב הראשון הוא שלושת השבועות כולם, מי״ז בתמוז ועד ראש חודש אב. בתקופה זו נהוג לא לערוך חתונות, לא לשמוע מוזיקה שמחה ולא להסתפר, אם כי המנהגים משתנים בין עדות.

השלב השני הוא תשעת הימים, מראש חודש אב ועד תשעה באב. כאן מתווספים מנהגי אבל נוספים, כמו הימנעות מאכילת בשר ומשתיית יין, למעט בשבת, ונמנעים גם מקניית בגדים חדשים ומשיפוצים שאינם הכרחיים. ההלכה נוקטת כאן בכלל המפורסם: משנכנס אב ממעטין בשמחה.

השלב השלישי הוא תשעה באב עצמו, יום צום מלא מהשקיעה ועד צאת הכוכבים למחרת. ביום הזה חלים איסורים דומים לאלה של יום הכיפורים: אכילה ושתייה, רחצה, סיכה, נעילת נעלי עור ויחסי אישות. בנוסף נמנעים מלימוד תורה רגיל, משום שהלימוד משמח, ומותר ללמוד רק נושאים הקשורים לחורבן ולאבל.

הבדלים בין עדות ומנהגים

חשוב לדעת שמנהגי התקופה אינם אחידים. אצל יוצאי אשכנז נוהגים בדרך כלל להחמיר כבר מתחילת שלושת השבועות, למשל באיסור תספורת. אצל רבים מיוצאי עדות המזרח, לעומת זאת, חלק מהמנהגים נוהגים רק בשבוע שחל בו תשעה באב. לכן לא פעם מוצאים הבדלים בין שכנים או אפילו בין בני זוג מרקע שונה.

יש מנהגים נוספים הקשורים לתקופה, כמו ההפטרות המיוחדות שנקראות בבתי הכנסת. בשלוש השבתות שלפני תשעה באב קוראים הפטרות של פורענות, מתוך ספרי ירמיהו וישעיהו, ובשבע השבתות שאחריו קוראים הפטרות של נחמה. השבת שאחרי תשעה באב נקראת שבת נחמו, על שם הפסוק נחמו נחמו עמי.

מי שמתלבט לגבי מנהג מסוים, למשל אם מותר לו להסתפר לקראת אירוע חשוב או לעבור דירה בתקופה הזו, מומלץ שיפנה לרב שמכיר את מנהג המשפחה ואת הנסיבות.

ערב תשעה באב ויום הצום

בערב תשעה באב, לפני תחילת הצום, נוהגים לאכול סעודה מפסקת. זו ארוחה פשוטה, שבה רבים אוכלים ביצה קשה ולחם טבול באפר, כסמל לאבל. נהוג לשבת על הקרקע או על כיסא נמוך, ולא לאכול בחבורה כדי שלא להגיע לברכת זימון.

בלילה מתכנסים בבתי הכנסת, יושבים על הארץ באור עמום וקוראים את מגילת איכה בניגון מיוחד ונוגה. בבוקר אומרים את הקינות, שירי אבל שנכתבו לאורך הדורות על החורבן, על פרעות ועל גירושים, ובשנים האחרונות יש קהילות שמוסיפות גם קינות על השואה.

בצהרי תשעה באב חל שינוי מסוים באווירה. מותר לשבת על כיסא, והטלית והתפילין שלא הונחו בבוקר מונחים בתפילת מנחה. השינוי הזה משקף את האמונה שגם מתוך החורבן מתחילה הנחמה, ויש מסורת שלפיה המשיח נולד דווקא בתשעה באב.

תשעה באב בישראל של היום

במדינת ישראל, תשעה באב מקבל ביטוי ציבורי. על פי חוק, בתי בילוי ומסעדות מסוימים נדרשים להיות סגורים בערב היום, ושידורי הטלוויזיה והרדיו מותאמים לאופי היום. ברחבת הכותל המערבי מתכנסים אלפי אנשים לקריאת איכה, ורבים יוצאים לסיבוב סביב חומות העיר העתיקה.

בשנים האחרונות התפתח גם מנהג של שיח ציבורי בתשעה באב. ארגונים ומוסדות חינוך מקיימים מפגשים ודיונים על שנאת חינם, שלפי המסורת הייתה הסיבה לחורבן הבית השני, ועל החשיבות של אחדות וכבוד הדדי בחברה הישראלית. כך הופך היום גם לחשבון נפש לאומי.

למי שרוצה לציין את היום בדרך משמעותית, יש כמה אפשרויות:

• להשתתף בקריאת מגילת איכה בבית כנסת או בקהילה
• לקרוא על ההיסטוריה של חורבן הבית ועל ירושלים הקדומה
• לסייר בעיר העתיקה ובאתרים הארכיאולוגיים סביב הר הבית
• להשתתף בשיח קהילתי על סובלנות ואחדות
• לקחת על עצמו מעשה קטן של חסד או פיוס

מי שמתכנן לצום וסובל ממצב רפואי, נוטל תרופות באופן קבוע, או נמצאת בהריון או לאחר לידה, חשוב שיתייעץ עם רופא ועם רב לפני הצום.

לסיכום, בין המצרים ותשעה באב הם תקופה ייחודית בלוח העברי, שבה עם שלם עוצר לזכור את חורבנו. המנהגים, שמתחזקים בהדרגה עד יום הצום, נועדו ליצור תחושת אבל משותפת, אך גם לפתוח פתח לחשבון נפש, לתיקון ולתקווה. ומיד אחרי תשעה באב מגיעה עונת הנחמה, שמובילה אל ימי התשובה של חודש אלול.