העיר הלבנה: מה הופך את אדריכלות הבאוהאוס בתל אביב לייחודית בעולם
אלפי מבנים בסגנון הבינלאומי הפכו את תל אביב לאתר מורשת עולמית. הסבר על העקרונות, ההתאמה לאקלים המקומי ומה כדאי לראות בסיור עצמאי.
מי שמטייל ברחובות המרכז של תל אביב, בשדרות רוטשילד, ברחוב דיזנגוף או בסמטאות שסביב כיכר ביאליק, פוגש עשרות בניינים לבנים עם קווים נקיים, מרפסות ארוכות וחלונות סרט. רבים חולפים על פניהם בלי לשים לב, אבל המבנים האלה הם חלק ממורשת אדריכלית ייחודית בקנה מידה עולמי. העיר הלבנה של תל אביב הוכרזה כאתר מורשת עולמית בזכות ריכוז חריג של מבנים בסגנון הבינלאומי, ששורשיו בבית הספר הגרמני המפורסם באוהאוס. במאמר הזה נכיר את הסיפור, את העקרונות ואת מה שהופך את הסגנון התל אביבי למיוחד.
מהבאוהאוס בגרמניה לחולות של תל אביב
בית הספר באוהאוס נוסד בגרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה, וביקש לחבר בין אמנות, אומנות ותעשייה. הרעיון המרכזי היה שעיצוב טוב צריך להיות פונקציונלי, פשוט ונגיש, ושהצורה צריכה לנבוע מהשימוש. בית הספר פעל שנים ספורות בלבד, אבל השפעתו על האדריכלות והעיצוב של המאה העשרים הייתה עצומה.
בשנות השלושים של המאה הקודמת הגיעו לארץ ישראל אדריכלים צעירים שלמדו באירופה, חלקם בבאוהאוס עצמו וחלקם אצל אדריכלים מובילים של התנועה המודרנית. הם הגיעו לעיר צעירה שצמחה במהירות, עם צורך דחוף בדיור לעולים רבים. השילוב בין הרעיונות החדשניים, הצורך בבנייה מהירה וחסכונית והרצון לבנות חברה חדשה יצר קרקע פורייה לסגנון.
העקרונות של הסגנון הבינלאומי
המבנים בסגנון הבינלאומי מזוהים בקלות לפי כמה מאפיינים חוזרים. הם נבנו בצורות גיאומטריות פשוטות, בדרך כלל מלבנים וקווים ישרים, לצד מרפסות מעוגלות שהפכו לסמל של העיר. הקירות החיצוניים טויחו בצבעים בהירים, בעיקר לבן ושמנת, ומכאן הכינוי העיר הלבנה.
עיטורים נעדרו כמעט לחלוטין. במקום קישוטים, היופי נבע מהפרופורציות, ממשחקי האור והצל ומהחלוקה המדויקת של החזיתות. רבים מהבניינים הוצבו על עמודים, כך שהקומה התחתונה נשארה פתוחה בחלקה, וגגות שטוחים שימשו כשטח משותף לדיירים לתליית כביסה ולמפגשים.
ההתאמה לאקלים הישראלי
מה שהופך את הבאוהאוס התל אביבי לייחודי הוא ההתאמה החכמה לאקלים החם והלח של מישור החוף. האדריכלים לא העתיקו את המבנים האירופיים כמות שהם, אלא שינו אותם. החלונות הגדולים של אירופה, שנועדו להכניס כמה שיותר אור, הוחלפו בחלונות קטנים ומוצלים יותר, כדי להגן מפני השמש החזקה.
המרפסות הארוכות קיבלו תפקיד מרכזי. הן הצלו על החדרים, אפשרו לאוויר לזרום ושימשו כחדר נוסף בחודשי הקיץ. מעקות בטון, אדניות וגגונים בולטים מעל החלונות יצרו הצללה נוספת. גם הבחירה בצבע לבן לא הייתה רק אסתטית, אלא גם פרקטית, כי הוא מחזיר את קרינת השמש ומפחית את התחממות המבנה. ההעמדה על עמודים אפשרה לבריזה מהים לעבור מתחת לבניינים ולקרר את הרחוב.
מה מסתתר בפרטים
מי שמתבונן מקרוב יגלה עולם שלם של פרטים מעניינים. חדרי מדרגות עם חלונות אנכיים ארוכים, שנקראים לפעמים חלונות מדחום, מאירים את המדרגות לכל הגובה. כניסות לבניינים מעוצבות בקפידה, עם תיבות דואר מקוריות, מעקות מתכת ואותיות של מספרי בתים בסגנון התקופה.
כמה פרטים שכדאי לחפש בסיור:
- מרפסות מעוגלות שעוטפות את פינת הבניין
- חלונות סרט אופקיים שנמשכים לאורך החזית
- חדרי מדרגות עם פסי חלונות אנכיים
- גגונים בטון דקים מעל החלונות להצללה
- קומות קרקע על עמודים ומעברים פתוחים
- אדניות בטון מובנות לאורך המרפסות
כל אחד מהפרטים האלה מספר משהו על החשיבה של האדריכלים ועל האופן שבו הם ניסו לפתור בעיות אמיתיות של אקלים, תקציב וצפיפות.
שימור לצד התחדשות
במשך שנים רבות מבנים רבים בעיר הלבנה הוזנחו. הטיח התקלף, המרפסות נסגרו בתריסים ובחלונות שאינם תואמים, ותוספות בנייה שינו את המראה המקורי. ההכרה הבינלאומית והמודעות הציבורית שהתעוררה הובילו לשינוי. העירייה קבעה תוכנית שימור, ומבנים רבים שופצו בהתאם לכללים מחמירים שמטרתם לשמור על אופיים המקורי.
השימור איננו פשוט. הוא דורש איזון בין הרצון לשמר מורשת לבין הצורך לחזק מבנים ותיקים, להתאים אותם לתקנים עדכניים ולאפשר מגורים נוחים. פרויקטים רבים משלבים שימור קפדני של החזית עם תוספת קומות בנסיגה, באופן שמכבד את המבנה המקורי. התוצאה היא עיר שמשלבת בין ישן לחדש.
איך לסייר בעיר הלבנה
הדרך הטובה ביותר להכיר את העיר הלבנה היא ברגל. אפשר להצטרף לסיורים מודרכים שמתקיימים באופן קבוע, או לטייל באופן עצמאי בעזרת מפה. האזורים המרכזיים לסיור הם שדרות רוטשילד, כיכר דיזנגוף והרחובות הסמוכים, הרחובות שסביב כיכר ביאליק ואזור הלב של העיר בין שדרות בן ציון לרחוב אלנבי.
כדאי לסייר בשעות הבוקר המוקדמות או אחר הצהריים, כשהאור רך והצללים מדגישים את הקווים והנפחים של המבנים. מומלץ לשאת בקבוק מים, לנעול נעליים נוחות ולהקדיש זמן לעצור, להרים את הראש ולהתבונן. בעיר יש גם מרכז מבקרים ותערוכות שמוקדשות למורשת הבאוהאוס, ושם אפשר להעמיק את ההיכרות.
ההשפעה על העיצוב העכשווי
העקרונות של הסגנון הבינלאומי ממשיכים להשפיע על האדריכלות ועיצוב הפנים בישראל גם היום. הקווים הנקיים, הפשטות, הפונקציונליות והחיבור בין פנים לחוץ הם ערכים שמעצבים רבים חוזרים אליהם. גם בדירות חדשות אפשר לראות השראה מהבאוהאוס, למשל במרפסות מעוגלות, בחלונות אופקיים ובפלטת צבעים בהירה.
לסיכום, העיר הלבנה של תל אביב היא הרבה יותר מאוסף של בניינים ישנים. היא עדות לחזון של דור שלם, לחדשנות אדריכלית ולהתאמה מבריקה של רעיונות אירופיים לאקלים המקומי. בפעם הבאה שתעברו ברחוב תל אביבי, הרימו את העיניים. ייתכן שתגלו יצירת מופת קטנה שחיכתה שם כמעט מאה שנה.
